ארכיונים עבור פוסטים עם התג: גיבורי-על

אנשים אומרים ״אף אחד לא זוכר מי היה הסגן של בר כוכבא״ וזה נכון, ולצערי קצת עצוב.

לדעת להיות הסגן של אדם כה כריזמטי זה דבר מאוד חשוב.

הסיבה שנזכרתי בזה היתה זו. אחרי שסיימתי לקרוא את ״סקרלט פימפרנל״ הלכתי לחפש עוד ספרים בסדרה. מצאתי את I Will Repay שנכתב זמן קצר לאחר מכן. בספר הזה, סקרלט פימפרנל הוא דמות משנה, והעלילה נסובה סביב שתי דמויות שמנסות לעשות את הדבר הנכון בעידן הרצחני של המהפכה הצרפתית. כמו הספר המקורי יש בו רומנטיקה עזה ומלאת יצרים, וכמו הספר המקורי יש בו דילמה מוסרית, ובדילמה מתייסרת הדמות הנשית המרכזית. במובן מסוים, זה ש״סקרלט פימפרנל״ שם מבטיח סוף טוב לקורא המודאג, ומצד שני, אנחנו כבר יודעים על זהותו האמיתית (זה קצת מדאיג שיש כל כך הרבה אנשים שיודעים מהי זהותו, אגב. איפה בטחון שדה?) אז הוא כבר ״לא מעניין״.

אחד מהספרים שניסה לעשות זאת אף הוא היה
The geek, the Greek, and the Pimpernel
By Will Gatti
https://www.ebay.com.au/itm/394903874391
ספר בריטי חביבי ביותר, שקראתי מזמן מזמן (הכותרת מצאה חן בעיניי, וקראתי לפני איזה עשר שנים, בערך, כשהבת שלי היתה בת עשר; כמו שאתם רואים הספר זמין רק בתור יד שניה). הסיפור מתואר מהצד של החנון, שתשמחו לדעת שמשיג את הבחורה בסוף. ופרסי בלייק בעל הצחוק המעצבן (זה הצחוק האמיתי שלו, אגב) הוא דמות משנית. וכך הפימפרנל שלנו יכול להמשיך למקום אחר והבעיה נפתרה.

ההנאה שלי העלתה את השאלה: למה לא לעשות את זה גם בסרטים? במקום עוד ״ספיידרמן״ (למשל) חדש, שימו את גיבור העל שלכם בתור דמות משנית, הוא כבר יציל מהנבל, ותנו לדמויות רגילות למצוא את דרכם בחיים, ואם אפשר, גם למצוא אהבה.

ספרים שאפשר לקרוא עכשיו (נובמבר 2023) או: רגרסיה

סקרלט פימפרנל: גיבור העל הנפלא מכולם

פעם ראשונה קראתי את הספר בכיתה ד׳ או ה׳. לא הצלחתי להבין את הסוף, אז נתי-אח-שלי-הגדול הסביר לי.

אחר כך ראיתי את סרט הטלוויזיה הנפלא מ 1982 ושוב קראתי את הספר. זה היה כשהייתי בכיתה ה׳ וכל אותו הקיץ אני והדס פרי-בר רדפנו זו את זו עם שני מקלות עץ תוך כדי דו-קרב חרבות מדהים (עד שבאה הדסה ארמוזה וקרעה לנו את הצורה). ניסיתי למצוא אינפורמציה על הדמות או על הסופרת (התייחסו אליו במספיק סרטים אחרים כדי שאני ארגיש כאילו הוא אמיתי, למרות שהוא לא), אך ללא הועיל.

אחר כך, בתיכון, הייתי חוזרת הביתה וקוראת את הספר, כדי לא להיות עצובה.

ואז גדלתי והספר הונח בצד.

פעם לפני אחרונה שקראתי אותו היתה ב 2009. אחותי בדיוק הגיעה לביקור והיא לא קראה את הספר, אז נתתי לה אותו, וקראתי אותו שוב. החסרונות בלטו לעין: או, בעברית צחה, הקיטש. ועדיין, ספר חביב.

לפני שבוע קראתי בו שוב. אין באמת חדשות (תודיעו לי כשיש חדשות אמיתיות) אין תקווה, והייתי צריכה להתנתק, אבל לא ממש. בחרתי ב״סקרלט פימפרנל״ שוב ולא התאכזבתי. אכן, ספר נפלא. זהו סיפור האהבה הגדול ביותר של כל הזמנים, עם כל מה שצריך: דרמה תקופתית, אהבה שלא נגמרת לעולם, דמויות יפות חכמות וחזקות וניצחון הטובים על הרעים. ותקווה. ולברוח ממוות ואימה. ובשביל משפטים כמו ״אינך יכול לכנות בריונים צמאי דם אלה, שם, בשם ממשלה, האין זאת?״ (שם, עמוד 80) שווה לחזור ולעיין בספר. אם מקודם קראתי בו שוב ושוב בשביל הרומן, עכשיו הרעיון שאנשים מצילים ממוות וודאי שבה את ליבי.

אז הלכתי לקרוא ב״וויקיפדיה״ על הספר, כי אחרי שקראתי אי-אילו ג׳יין אוסטן בחיי שמתי לב לכמה אי-דיוקים היסטוריים בצורה בה אנשים פונים זה לזה (בעיקר בשימוש בשם פרטי מול שם משפחה וכיוצא בזאת), וגיליתי שהספר נכתב ב 1905 אחרי שקודם עלה בתור מחזה; זה לא מפתיע, אחרי הכל, הספר כתוב בצורה מאוד קריאה ומאוד כמו סרט, הדיאלוגים מאוד ברורים ותיאורי הטבע לא משהו. הספר נחשב בתור סיפור ״גיבור העל״ האולטימטיבי: עם משולש רומנטי של גבר שמאוהב באשה שמאוהבת בגיבור העל (שהוא הגבר הראשוני). האין זה נפלא שיש וויקיפדיה ? סוףֶ סוף אפשר למצוא מידע על דברים שפעם פשוט אי אפשר היה. כן, אני חנונית-על, אוהבת גיבורי על ולמצוא מידע באנציקלופדיה.

בימינו, כמובן, גיבורי העל שלי הם אחרים. רחל עוגיות לוקחת את כולם בהליכה, בינינו. וכמו שהרבי שלי אמר: כל גיבור על עובד בשיתוף פעולה. הוא אמר את זה אחרי בפורים. הוא יצא לעזור לאשה לדחוף את האוטו, וכיוון שהוא היה לבוש כסופרמן היה מי שנתן לו הכבוד לעבוד לבד, אבל הוא ביקש עזרה. למכונית שלום, וגם לרב.

ובלי היסוס הנה הקישור לשיר על גיבורות על: https://kan.org.il/content/kan/podcasts/p-569737/591197/

סקרלט פיפמרנל/הברונית אורצ׳י. תרגום מאנגלית: רותי שמעוני. זמורה, ביתן – הוצאה לאור. מרגנית – ספרי מופת לילדים ונוער. 1984