החיים העניקו לי מעט זמן ובחדר האורחים בקיבוץ מצאתי את הספר "אשת חיל" של ליהיא לפיד שזמן רב מאוד רציתי לקרוא אותו. סיימתי אותו בשעות ספורות (הכתיבה היא "לפידית" ועל כן מאוד שטוחה) ויצאתי ממנו עם תובנות, אותן אני רוצה לחלוק כעת:

תקציר העלילה:

בחורה צעירה ומוכשרת (המכנה את עצמה לעיתים "נסיכה" ולעתים "אני") פוגשת בחור גרוש עם ילד, מתחתנים, העתיד נראה ורוד. היא עובדת והוא מרוויח יותר ממנה ("וזה בסדר") ואז באים הילדים במרווחים קצרים מאוד. הראשון בריא, השנייה עם צרכים מיוחדים. והיא שוקעת לתוך הטיפול בילדים הקטנים תוך תחושת החמצה קשה מאוד ובחיפוש אחר מדליה, שלא מגיעה.

והספר מטריד במיוחד בגלל שהמשפחה משלמת מחיר כבד על הרצון להסתיר את העובדה שיש לה ילדה עם צרכים מיוחדים. למשל במסיבה, כששואלים אותה "מה היא עושה?" והיא עונה "אני בבית עם הילדים" . אז עונים "אה, לא ידעתי שילדת לא מזמן" ובמקום לענות, פשוט: "יש לי ילדה עם צרכים מיוחדים" ומשם לקחת את השיחה לכיוון אחר לגמרי, היא מתביישת. או כשהיא הולכת לבריכה כי היא מתביישת ממה שיגידו (?!) כי הילדה בבריכה עם המטפלת. במקום פשוט להגיד "יש לי ילדה עם צרכים מיוחדים ששוחה מצוין ואני נהנית לבלות שעה עם הילד עם הצרכים הרגילים".

נכון, אל תדון אדם עד שתגיע למקומו, אבל אם הפקידה אצל רופא השיניים שלי אמרה לי שיש לה בן אוטיסט ולכן הוא הולך לתיכון "ההוא" (והיא דווקא מאוד מרוצה), ואם חבר של בעלי מהעבודה , כשאנחנו נפגשים, אמר שיש לו בן אוטיסט, אז כואב לי שאנשים עם הפרופיל התקשורתי כמו משפחת לפיד לא אומרים שיש להם בן אוטיסט. הידע של שיחות הגינה שעובר – וביחוד אצל משפחה עם ילדים אוטיסטים – הוא עצום.

עוד מפריע העובדה שהכתיבה נעדרת כל סממני זמן ומקום. כלומר, לכותבת יש ילדים, בעל, הורים ו…. – זהו. כמה חברות, אבל אין לה קהילה, וחוץ מהמעגל הפנימי שלה (וחוסר ההכרה, הנושא חוזר עשרות פעמים) היא לא מכירה בכלל במה שנמצא מעבר לאף שלה. הכתיבה מעוקרת מרגש במובן מסוים. יש את האכזבה של מי שאני ממה שחשבתי שאני אהיה, וכמובן יש את הנושא של הדשא של השכן, אבל מה שאני לוקחת מהספר הוא שמשפחה שמוציאה משאבים עצומים כדי לעזור לבת שלהם (ועל כך הם בהחלט ראויים לכל הערכה) מוציאה גם משאבים עצומים כדי לשמור על הסוד. אני בפירוש סבורה שהמטרה העיקרית (אם לא היחידה) של הספר היתה לשחרר את המשפחה מהסוד, ועל כן אומר שהספר נטול אולי ערך ספרותי אך הוא עדיין בעל ערך רב. אני תוהה האם ליהיא מסייעת למשפחות אחרות בעצה טובה או בהסברים.אני רוצה להאמין שכן.